כלב שאוכל צואה: למה זה קורה ואיך מפסיקים

נכתב על ידי צוות וואפי · עודכן לאחרונה: 13.11.2026 · זמן קריאה: כ-8 דקות

מה זה ולמה זה נפוץ

אכילת צואה, בשמה המקצועי קופרופגיה, היא אחת ההתנהגויות הכי פחות נעימות בעיני בעלי כלבים, ובכל זאת נפוצה מאוד. כלבים אוכלים צואה של עצמם, של כלבים אחרים ולפעמים של חתולים או חיות בר. עבור הכלב, זו לא בהכרח התנהגות "לא תקינה": לפי PetMD ומקורות וטרינריים נוספים, מדובר בהתנהגות שיכולה לנבוע ממגוון סיבות, מתקינות ועד בעייתיות.

לעיתים קרובות אין סיבה רפואית כלל, ולעיתים כן. לכן הגישה הנכונה היא להבין את ההקשר: מי אוכל, מתי, מה עוד קורה אצלו, ואיך הוא מתנהג בשאר הזמן.

אין לנו וטרינר בצוות, והמידע כאן כללי בלבד. אם יש חשש רפואי, פנו לוטרינר מוסמך.

הסיבות האפשריות

האם זה מסוכן

הסיכון העיקרי אינו הצואה בעצמה אלא מה שבתוכה: טפילים, חיידקים ווירוסים. צואה של כלבים אחרים או של חיות בר עלולה להדביק את הכלב בתולעים, בג'יארדיה ובמחלות נוספות. לכן כלב שאוכל צואה צריך להיות מטופל נגד טפילים באופן סדיר ולעבור בדיקות צואה לפי הצורך. צואה שמכילה תרופות או רעלים, למשל של חיה שטופלה, עלולה גם היא להזיק.

בנוסף, יש היבט חברתי והיגייני: כלב שאוכל צואה ואחר כך מלקק אתכם או את הילדים, מעביר ביניהם חיידקים. כדאי להקפיד על ניקיון ידיים ועל מניעת ליקוק בפנים.

איך מצמצמים

1. ניקיון מיידי: אוספים צואה מיד, בגינה ובטיול. זו הדרך היעילה ביותר.
2. פקודת "עזוב": מלמדים את הכלב לוותר על מה שבפה או על הרצפה, ומתגמלים בחטיף טוב יותר.
3. זיכרון חזרה: קוראים לו בלי לפגוש אותו עם צואה, ומתגמלים בבוא.
4. ברצועה בטיולים: במקומות שבהם יש צואה, כדי למנוע גישה.
5. פעילות והעשרה: יותר טיולים, משחקים וצעצועי חשיבה.
6. בדיקה וטרינרית: לבדוק טפילים, תזונה ובריאות כללית.

שימו לב: נזיפה אחרי מעשה לא עובדת, וגם עלולה להחמיר את ההתנהגות אם הכלב מתחיל לאכול צואה מהר כדי שלא תראו.

אילוף "עזוב" שלב אחר שלב

הפקודה החשובה ביותר בהקשר הזה היא "עזוב". היא מועילה מעבר לצואה, ומונעת גם בליעה של חפצים מסוכנים. כך מלמדים אותה:

1. מחזיקים חטיף בכף היד הסגורה, והכלב מנסה להשיג. כשהוא מפסיק ומתרחק, אומרים "עזוב" ונותנים חטיף אחר מהיד השנייה.
2. חוזרים על כך עד שהכלב מפסיק מיד כששומע "עזוב".
3. עוברים לחטיף על הרצפה, מכוסה בכף היד, ואחר כך גלוי.
4. מתרגלים בטיול עם פריטים אמיתיים, ברצועה, ומתגמלים בחטיף שווה.

כשהכלב לומד "עזוב" יחד עם קריאה חזרה אמינה, אפשר להפחית משמעותית את הבעיה בטיולים.

בבית עם כמה חיות

כשיש כמה כלבים או חתולים, הבעיה מתגברת. חתולים מפרישים צואה במגש חול, וחלק מהכלבים מתנפלים עליה. הפתרון הוא למקם את המגש במקום שהכלב אינו יכול להגיע אליו, למשל בחדר עם שער או על משטח גבוה. בין כלבים, איסוף מהיר חשוב ביותר. אם כלב אחד אוכל את הצואה של האחר, כדאי לוודא שהאחר אינו סובל מבעיית עיכול, כי צואה חריגה מכילה לעיתים רמזים.

בטיולים

במקומות ציבוריים, בגינות כלבים ובשבילים, יש צואה בשפע. התרגלו לסרוק את המסלול מראש, להחזיק את הכלב ברצועה קצרה במקומות כאלה, ולהיות מוכנים עם חטיף איכותי להסטת תשומת הלב. אם הכלב שוקע לתוך ריח, ניתן לקרוא לו ולתגמל לפני שהוא מגיע. בהתחלה, מוטב לבחור מסלולים נקיים יותר, ולהרחיב כשהכלב מתרגל.

גורים: מה מצופה

בגורים אכילת צואה היא לעיתים חלק מההתפתחות. גור שרואה את אמו מנקה את הקן עשוי לחקות, ולעיתים הוא פשוט בודק מה זה. אין צורך להיבהל. ניקיון מיידי, השגחה ועקביות באילוף מספיקים לרוב. אם ההתנהגות נמשכת מעבר לחודשים הראשונים, או שהגור מראה סימני שלשול, חולשה או ירידה במשקל, כדאי לבדוק אותו, כי גורים רגישים יותר לטפילים.

מתי לפנות לוטרינר

יש לפנות לבדיקה אם:

• ההתנהגות הופיעה פתאום אצל כלב בוגר שלא עשה זאת קודם.
• היא מלווה בירידה במשקל, בתיאבון מוגבר מאוד או בתיאבון נמוך.
• יש שלשול, הקאות או צואה חריגה.
• הכלב אוכל גם דברים אחרים שאינם מזון.
• הכלב אוכל צואה של חיה שמטופלת בתרופות.

הוטרינר יבדוק צואה, ויבחן את התזונה ואת הבריאות הכללית. לעיתים השינוי פשוט, כמו התאמת מזון או טיפול בטפילים, ולעיתים נדרש ליווי התנהגותי.

היגיינה ובטיחות

אחרי שהכלב אכל צואה, כדאי לשטוף את פיו בעדינות ולצחצח שיניים אם אפשר, ולהימנע מליקוקים לפנים. נקו בעקביות את הגינה, ושטפו ידיים אחרי איסוף. אם יש בבית ילדים קטנים או אדם עם מערכת חיסון מוחלשת, הקפדה זו חשובה במיוחד.

תזונה והאכלה

יש כלבים שאוכלים צואה כי הם רעבים או כי אינם מקבלים תזונה מספקת. כדאי לוודא שהמנות מתאימות למשקל ולגיל, ושמזון איכותי נמצא בשימוש. חלוקה של האוכל לכמה ארוחות ביום, בשעות קבועות, מפחיתה את הרעב ואת המחפשים אחר חטיפים. אם הכלב על דיאטה, יש להתייעץ עם הוטרינר כדי להבטיח שהוא מקבל את מה שדרוש.

גם שינוי פתאומי במזון עלול לגרום לעיכול גרוע, ובעקבותיו ליציאות שמכילות מזון שלא התעכל, שמושך כלבים אחרים. מעבר הדרגתי בין מזונות מונע זאת.

העשרה והפרשות רגשיות

כלב שלבד שעות ארוכות, או כזה שאינו מקבל מספיק פעילות, מחפש עיסוק. תכננו לו פעילות יומית שמעסיקה גם את הראש: משחקי חיפוש, צעצועי חשיבה, חלוקת האוכל לחלקים בתוך צעצוע. לכלבים שמראים סימני חרדה כדאי לבדוק גם את הרקע לכך, ולבנות שגרה יציבה. ראו גם את המדריך שלנו על כלב הרסני בבית.

ניהול הגינה והבית

איסוף צואה צריך להיות שגרה קבועה ולא משימה שמתבצעת כשנזכרים. קבעו זמן יומי, ושמרו שקיות ואת הציוד במקום נגיש. בגינות עם כמה כלבים כדאי לאסוף כמה פעמים ביום. שטיפת האזור וניקוי יסודי בסוף היום מקטינים ריחות שמושכים חזרה.

ואם הכלב מנצל כל רגע שאין מי שמסתכל, כדאי להשגיח עליו בגינה ולא לתת לו להסתובב לבד שם. השגחה היא כלי עזר לא פחות חשוב מאילוף.

מה לא עושים

אין לענוש, להכניס את האף של הכלב לצואה או לצעוק. אלה שיטות שאינן מועילות, מפחידות את הכלב ופוגעות באמון. גם תוספים "נגד אכילת צואה" שנמכרים בחנויות אינם מוכחים מדעית ברוב המקרים, ולכן עדיף להתייעץ עם וטרינר לפני השימוש. התוצאה הטובה ביותר מושגת בשילוב ניקיון, אילוף ופעילות.

המידע במאמר זה כללי ואינו תחליף לייעוץ וטרינרי פרטני.